דרוש מנהיג עגול פנים, לא מגולח ושיודע לחייך כשהוא מדבר

ראשי >שפת הגוף - מאמרים>דרוש מנהיג עגול פנים, לא מגולח ושיודע לחייך כשהוא מדבר
דרוש מנהיג עגול פנים, לא מגולח ושיודע לחייך כשהוא מדבר
 
 

באופן אבסורדי, עיר שרעדה והזדעזעה כ 3000 פעם בשבוע האחרון יוצאת במחולות שמחה במקום להיכנס לדיכאון היסטרי. וארץ שנפגעה 36 פעם בנזקים מינימאליים יוצאת מדוכאת ואבלה במקום לעלוז ביתרונה המוחץ.

 

אם בעבר מלחמות הוכרעו על ידי מספר האבדות והמהלומות שאיזשהו צד סופג, הרי נראה שהיום כל הישג צבאי יכול להימחק על ידי המדיה הטלוויזיונית, אם יופיע שם מישהו מן הצד השני עם שפת הגוף הנכונה.

 

 

אז מה גורם לבלבול?

מי ניצח? מי הפסיד?

ומדוע מעורבים כל כך הרבה רגשות בסיפור?

 

 

ובכן – הנה נבחן את הדבר שלב אחר שלב:

 

  1. מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ.

 

 

אי אפשר להתחמק כאן מהבעות הפנים של המנהיגים שלנו.

 

נראה שהשלישייה נראית קצת כבדת ראש ורצינית. אבל כאן נשאלת השאלה "מה הסיבה שהם נראים כך?" "מה הם מנסים לשדר?" וגם – "האם באמת זה מה שמתבקש?"

 

כאשר אנו רואים הבעת פנים חשוב להבין שמשהו מפסל אותה.

 

הדבר שמפסל את הבעת הפנים הוא התחושות והרגשות הפנימיים, שהרבה פעמים אנשים עוטים על עצמם באופן מכוון. למשל – אפשר לשים לב להבעת פניהם של קרייני חדשות כאשר הם עוברים לשדר ידיעה מכאיבה או עצובה. ואיך אותם פנים משתנות בהתאם לרוח הידיעה הבאה, שעשויה להיות על מזג האוויר, או נסיעה בפרארי החדשה למשל.

 

אך מעבר להבעת קשת רגשות אישית, כאשר מסתכלים באירועים בקנה מידה לאומי או בינלאומי, ישנו עוד גורם מאוד מהותי, והוא - סולם הערכים החברתי-תרבותי.

 

לכל חברה יש את הערכים שהם במקומות הראשונים וכאלה שהם נמצאים הרחק מאחור. סולם הערכים של ישראל ולא מעט מדינות בקבוצות ערביות אינו זהה. וכאן הטעות הגדולה.

 

במקור כל בני האדם אמורים להיות עם אותו סולם ערכים, אך מאז אותה תאונה מצערת עם בנייה לקויה של מגדל, דברים השתבשו.

 

תתי הקבוצות יצרו את הסולמות שלהם ואם אין סולמות זהים – הדיאלוג נעלם.

 

הצרפתים והגרמנים נלחמו בקרובות עקובים מדם במשך מאות שנים תוך הפיכת תדמית האויב למפלצת – היום הם הטובים בשותפים. הסיבה – הם הצליחו להגיע לסדרי עדיפויות זהים של ערכים.

 

סולם הערכים הישראלי שם דגש על אכפתיות, דאגה לזולת, אחריות, עזרה הדדית והזדהות עם מצוקת הפרט. וכאשר הופיעה שלישיית האנשים, הם רצו לשדר לאומה בדיוק את הדברים הללו. הם מעידים על כובד ראש, אחריות, שיקול כולל, אמפטיה עם המצב הקשה והויתורים הנדרשים. רק מה? – פנים אלה דומות מאוד לאדם שמשדר הודעה מצערת בטלוויזיה, וגם לאדם שהובס.

 

וכך אנו יושבים בבית ומכונת התדמית הפנימית, אשר מסיקה מסקנות על ידי יצירת רושם ראשוני תוך שניות ספורות, משדרת בתוך ראשינו: החמאס ניצח – ישראל הפסידה. כל זה רק על פי פנים של מי שנמצא על המסך לחמש דקות בלבד. (ובשפת הגוף חמש דקות זה המון!) 

 

 

  1. חאלד משעל – מופיע בערוץ הערבי

 

 

והנה משעל: נמרץ, מחייך,  רהוט, כאילו שניצח בנוק-אאוט, בלי קשר למציאות. מה הסיבה לכך? מה הוא מעביר?

 

כזכור סולם הערכים הוא המעצב את שפת הגוף. ובתרבות ממנה הוא מגיע, קיים ערך כמעט עליון הנקרא "כבוד".

 

בשפת הגוף מתבטא הצורך במעמד ובכבוד על ידי גב זקוף, הליכה איטית וישיבה ברגליים יציבות באדמה. בדיוק כפי שהם יושבים במסיבת עיתונאים. קשה לראות מנהיג ערבי משלב רגליים.

 

כאשר ישנו על הפרק כבוד, של עצמך, של עמך, של הצבא שלך – לעולם לא תוכל להודות בטעות או חולשה, כי זה מערער את המעמד, ואז עתה עלול לאבד נקודות ואפילו להיות מובך. לכן המסר האל-מילולי דרך המנהיג הזה הוא "כל זה קטן עלי – אם רק נרצה נוכל בקלות למחוק את כל העולם כבר בבוקר ואז ללכת לנוח בארוחה טובה בצהריים במסעדה השכונתית".

 

אם נוסיף לכך את טון הקול הרגוע, כמו של נאסראללה או בן-לאדן המנוח - זה הופך לצירוף קטלני. הקול מקרין ביטחון עצמי גדול, משוכנעות פנימית שאינה מתלהמת. זה המסר שכל האומללים במקלטים ובחדרי המדרגות בעזה מקבלים.

 

רק מה? הם נמצאים במציאות האמיתית, ויש גבול עד כמה הפער יכול להיות גדול. 

 

למדקדקים בפרטים – ניתן לשים לב שהזרת של משעל נמצאת ברווח משאר האצבעות. זוהי תנועה טבעית ולא מבוימת, והיא משקפת את יכולת התקשורת הבין אישית הטובה של בעל היד. מה שאומר שאדם זה מתמחה ביצירת מיצג של ביטחון עצמי ואפילו מניפולציה (תלוי עד כמה הזרת כפופה).

 

הבעיה היא שבישראל, מתוך חוסר מודעות לצורך הנואש של משעל בכבוד, נוטים לחשוב שהאיש אכן משדר את מה שהוא אומר, במקום לקרוא בין השורות. ואם הוא אומר – הוא בטח יודע – וכך אנו נופלים בפח של התרגום הלא נכון.

 

 עלינו לדעת לא רק מה הוא מקרין במודע – אלא גם מדוע הוא מקרין את מה שהוא מקרין על מסך פניו.

 

  1. הילארי קלינטון ונתניהו

 

 

בשל ההתניה הפנימית האנושית לאמפטיה הפנים של הילארי קלינטון משקפות את פניו של נתניהו. המסר שאולי הם רצו להעביר הוא רצינות המצב, אחריות וכובד ראש – אך למעשה שניהם נראים באבל רציני.

 

  1. הילארי קלינטון ומורסי

 

 

 

גם כאן הילארי קלינטון מתאימה עצמה באופן אמפאטי לסביבתה.

 

התמונה חושפת דוד שמנמן, חייכן, טוב לב ויציב, וכמובן לא מגולח. ואכן הילארי היא מגיבה בהתאם והאווירה היא הרבה יותר ביתית ולבבית.

 

הוא יושב יציב בכיסאו, היא יושבת על קצה הכיסא. היא מעניקה כבוד והקשבה למנהיג הערבי, אולם  האינסטינקטים שלנו קולטים משהו נוסף:

 

כאשר שני בני אדם נמצאים זה מול זה, אחד יושב על מלוא כיסאו בצורה יציבה והשני רוכן לעברו או תופס פחות מקום על הכיסא, הרובד התת מודע שלנו הקולט את המסרים האל-מילוליים כהרף-עין מיד יסיק את המסקנה כי זה שיושב יציב וממלא את חלל כיסאו הוא המנהל, וזה שרוכן ולא לוקח אליו את מלוא הזכות על כיסאו – הוא המנוהל.

 

תמונה זו אכן מגבירה את תחושת הכבוד המצרית, אותו בודאי רצתה הילארי קלינטון לחלוק, אך לא ברור אם ידעה מה האימפקט הפסיכולוגי של תמונה זו.

 

 

לסיכום –

·        שפת הגוף היא ללא ספק צוהר מרתק להבנת המורכבות של המסרים התקשורתיים וגם מכוונת למה באמת נאמר מעבר למילים עצמם.

 

·        לאחר שאנו מודעים לנושא שפת הגוף נרצה גם להבין מה גורם לאנשים לאמץ שפת גוף כזו אחרת.

 

·        ובמקרה התרבותי מאוד חיוני להתאמץ ללמוד ולהכיר את דירוג הערכים של קבוצות אחרות כדי לעקוף את ההנחה הפנימית האוטומטית ש"כל אחד חושב כמונו ומרגיש כמונו". המציאות כמובן הרבה יותר מורכבת ומעניינת.

 

 

     



 
ירחון עולם שפת הגוף
לקבלת הגליון החודשי של "עולם שפת הגוף" הרשם/י כאן

 
פרטים נוספים בטל:
04-6619146
050-7626146