כאשר אנשים כותבים

ראשי >שפת הגוף - מאמרים>כאשר אנשים כותבים
כאשר אנשים כותבים
 
ישבתי והסתכלתי בעניין תכנית בשם "דייט בחשיכה" שבה כמה זוגות פוטנציאליים נפגשים בחושך מוחלט, מדברים ומתרשמים. לבסוף הם בוחרים אם להמשיך בקשר או לא. בתכנית זו ישנם איתותי שפת גוף למכביר: סימני אכזבה, התלהבות, חשש וכל שאר הטלנובלה.

באיזשהו שלב התבקשו שלוש הבנות לכתוב מכתב בכתב ידן אל הבנים אותם הן מעוניינות לפגוש לדייט נוסף. בשל העריכה נראה כל תהליך הכתיבה אולי ל 2-3 שניות. היה נראה בחטף כיצד כל אחת עמלה על מכתבה.

אבל – בקריאה של שפת הגוף זה מספיק. באחת התקבלו רמזים לגבי האישיות של כל אחת מן המתמודדות.

אז לפני שנתפתח כאן מילון קטן של החזקת עטים חשוב לציין שכדי להגיע למסקנות חייבים קודם להתאמן הרבה כדי ללכוד את התמונות הנכונות. זהו היתרון של קורס מעשי בשפת גוף, או קורס או סדנא מעשיים, כי שם לומדים להטמיע את קצב האבחנה.
מה שיוצע כאן הוא בסיס להכיר כמה מן המרכיבים של האדם היושב מולך בעודו כותב.

מבוא:
הפעילות המוטורית הנרכשת של כתיבה בעט הינה תהליך ארוך ועדין, וכלל אינה מובנת מאליה. בשנת 2009 יצאה תכנית ב BBC ושמה "המוות האיטי של הכתיבה", וזאת מתוך צפייה שבכמה עשרות שנים בני האדם ידעו להקליד, אך כבר לא לכתוב באופן ידני.
לכן מה שמוצג כאן מכסה אולי היסטוריה ארוכה שיום אחד אולי תעלם.

אז איך לחשוב על עיפרון או עט?
נראה לי שאחת התמונות הטובות היא כמו חץ מכונף שמנסים לזרוק
בפאב כדי לפגוש בבול של המטרה. בצורה כזו נבין שכתיבה בעט היא
כלי ממקד. כמו המותן הצרה ביותר של שעון החול אשר מצליח לזקק
את תהליכי החשיבה ולהעביר אותם במדויק אל הנייר. במילים אחרות –
עט הוא אחד הכלים לתרגם את המציאות.
 
 
 
 

אז איך מחזיקים עט ביד ואיך זורקים חץ למטרה?
 
 
 

1. ההחזקה הישרה -

אנשים שמחזיקים את העט בניצב ו 90 מעלות נוטים לגישה עניינית,
 מטרתית, ורצון להתמקד בתוצאות. סביר להניח שבחייהם חשובות
להם עובדות, ספרות, דיוק של פרטים, ועמידה על קוצו של יוד ולקיחת
אחריות. סביר להניח שהם יהיו רגישים וחסרי סבלנות לבזבוז זמן ויש
צורך להבהיר להם מסגרות וכללי משחק לפני שניגשים למשימה. ככל
שהאחיזה של העט היא יותר חזקה ומאומצת – כך נוטה האדם לשים
יותר משקל על מעשיו. (בתכנית כתבה כך מישהי אשר עוסקת באופנועים
ובעלת דומיננטיות רבה אשר לעדותה מרתיעה חלק מן הגברים).
אילו האדם הזה היה יורה בחץ וקשת החץ היה טס ישר וננעץ בלב המטרה בעוצמה.
 
 
 
 
 

2. כתיבה אלכסונית, כאשר העט נוטה לפנים –

סביר להניח שכאן יושב אדם עם יכולת לראות דברים במבט על כוללני ומסוגל
להביא בחשבון כמה מרכיבים בעת ובעונה אחת. אם בוחנים את שיווי המשקל בין
הרגש לחשיבה, הרי שכאן זה שונה ממס' 1. הזווית הנפתחת מרמזת על יכולת ליותר
מנקודת התייחסות אחת. עם זאת – גם אדם זה מיחס חשיבות לפרטים ועובדות, אך
בצורה גמישה יותר. קיים סיכוי שאדם כזה יטה להתעמת פחות עם דברים לא נעימים
ולעתים אף להשתחרר מאחריות.

אילו אותו אדם היה יורה בחץ וקשת החץ היה עף בקשת קלה וננעץ במטרה.
 
 
 
 
 

3. כתיבה צידית –

כף היד נשכבת על הכרית החיצונית והקצה הכותב של העט מגיע מכל זווית סיבובית שהיא. לפעמים האדם יכול להניח את ראשו תוך כדי כתביה על היד השנייה. זהו אחד מן הסימנים הבולטים לאנשים בעלי אונה ימנית דומיננטית. אותו חלק במוח אשר בצורה ברורה מדגיש רגש, דמיון, יצירתיות, רומנטיקה וחלימה בהקיץ. אנשים שחווים רתיעה חזקה מטפסים בבנק, מכתבים של רואה חשבון וטורים הנדסיים. אלו אנשים שהתקשורת הבין אישית הרגשית היא הדבר המהותי ביותר עורם, והקשר האינטימי-חברתי הוא החשוב. אדם כזה יטה להיות זמין לאחרים, קצת פגיע רגשית ומשקיע רבות ביחסים, כולל זכירה  של תאריכי ימי הולדת של הילדים של החברים, ואפילו (משימה שהיא כמעט בלתי אפשרית לרוב הגברים) מה השמות שלהם.

אילו אותו אדם היה יורה בחץ וקשת מסלול החץ היה מעוגל, ואולי אפילו בסלסולים, לבבות וכוכבים היו מעופפים סביבו ואולי לבסוף גם היה ננעץ במטרה.
סביר להניח שקיימות עוד לא מעט שיטות להחזקת עט, וזהו רק מדריך התחלתי לאלו שמתעניינים בזמנם הפנוי לגלות עוד נדבך לרמזים האל-מילוליים.

ולסיום –
דבר מעניין שעד לפני כ 100 שנה הכתיבה היתה בנוצות אווז מחודדות. לאחר מכן, בעט עם כסת של דיו ורק לאחר מכן עם עט נובע אשר הומצא לראשונה לפני כ 100 שנה על ידי לואיס ווטרמן.

כאשר כותבים בעטים כאלה העט אמור להיות אלכסוני, ואכן עד אז חלק גדול מן השירה היה שירי, סיפורי ולירי, יומני כתיבה ומכתבים שהגיעו במעטפה (מתי פעם אחרונה קיבלתם מכתב ארוך כתוב ביד?)

לפני כ 50 שנים נכנס לתמונה העט הכדורי אשר מאפשר לראשונה כתיבה זקופה ועניינית. באופן מפתיע המסע האנושי בזמן הזה עבר לדגש מאוד חזק של רכיבי הצד השמאלי של המוח: עובדות, ספרות, טיעונים, לוגיקה, חוקים ועוד. יכולת להיות שהמטוטלת יום אחד תפנה לצד השני ושוב תהיה דרישה אנושית לביטוי רגשי רחב (ולא רק אחלה וסבבה), אז לאלה שיש להם עדיין איזושהי מחברת זיכרון או יומן עם מנעול קטן מכסף – לא לזרוק אותו, כי יום אחד אולי עוד יגיע זמנו...


רמי צור – מומחה לתקשורת בין אישית ושפת הגוף
www.skills.co.il
 
 

 
 
 
 
 
 
 

     



 
ירחון עולם שפת הגוף
לקבלת הגליון החודשי של "עולם שפת הגוף" הרשם/י כאן

 
פרטים נוספים בטל:
04-6619146
050-7626146